אֽוֹ־גִבֵּ֣ן אוֹ־דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ׃
תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: אָמַר רִבִּי יִצְחָק. דִּיבְּרָה הַתּוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן. הָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ. כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִים בְּיָדָן מַקְּלוֹת.
סוטה
מקנין על ידו פשיטא מהו דתימא (במדבר ה, יג) ושכב איש אותה שכבת זרע אמר רחמנא והא לאו בר הכי הוא קמ"ל
מגילה
דרש בר קפרא מאי דכתיב (תהלים סח, יז) למה תרצדון הרים גבנונים יצתה בת קול ואמרה להם למה תרצו דין עם סיני כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני כתיב הכא גבנונים וכתיב התם (ויקרא כא, כ) או גבן או דק אמר רב אשי ש"מ האי מאן דיהיר בעל מום הוא: