ויקרא כא:כא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות, תלמוד ירושלמי סוטה ובכורות

משנה: אָמְרוּ לָהּ מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעֲלֵיךְ וְנִתְיַבְּמָה וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ חִילּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים תֵּצֵא וְהַוְולָד הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן מַמְזֵר.

מְחוֹסְּרֵי אֵיבָרִין מַהוּ שֶׁיִּפְסְלוּ בָהּ. אֲפִילוּ כְקָרְבְּנוֹת בְּנֵי נֹחַ אֵינָם. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. וּמִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. [שֶׁיְּהוּ] שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן. תַּמָּן. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. בְּרַם הָכָא. אֵין מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. כַּפָּרָה כְּתִיב בָּהּ כְּקֳדָשִׁים. כְּמִי שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן לִמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה מַהוּ שֶׁתִּיפָּסֵל בָּהּ. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. טְרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. בְּהַי פְּשִׁיטָא לָךְ שֶׁהַטְּרֵיפָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ. הָיְתָה רַגְלָהּ קְלוּטָה כְשֶׁלְּחַמּוֹר מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר אוֹ כְבַעֲלַת מוּם. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כִּמְחוּסֶרֶת אֵבֶר. כְּשֵׁירָה. אִין תַּעַבְדִּינָהּ כְּבַעֲלַת מוּם. פְּסוּלָה. דָּמָהּ מַהוּ שֶׁיַּכְשִׁיר. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. דָּמָהּ טָמֵא. דָּמָהּ מַכְשִׁיר.

יתר עליהן באדם: מנא ה"מ א"ר יוחנן דאמר קרא (ויקרא כא, כא) כל איש אשר בו מום מזרע אהרן איש ששוה בזרעו של אהרן