ויקרא כד:טו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי שבועות, כריתות וחגיגה

הלכה: הַמְגַדֵּף אֵינוֹ חַיָיב כול׳. אַזְהָרָה לַמְגַדֵּף מְנַיִין. אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. כָּרֵת מְנַיִין. אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְנוֹקֵב שֵׁם יְי מוֹת יוּמָת. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. בַּדַּיָינִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִם עַל הַדַּיָינִים הוּא מַזְהִיר לֹא כָל שֶׁכֵּן עַל הַכִּינּוּיִים. אִם עַל הַכִּינּוּיִים הוּא עוֹנֵשׁ כָּרֵת לֹא כָל שֶׁכֵּן עַל שֵׁם הַמְיוּחָד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל הַכִּינּוּיִים בְּאַזְהָרָה וְכָרֵת. עַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל הַכִּינּוּיִים בְּאַזְהָרָה וְעַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה וְכָרֵת. מָאן דָּמַר. עַל הַכִּינּוּיִים בְּאַזְהָרָה וְכָרֵת. אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. וְעוֹד אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. בְּכָרֵת. וְעַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה. וְנוֹקֵב שֵׁם יְי מוֹת יוּמָת. וּמָאן דָּמַר. עַל הַכִּינּוּיִין בְּאַזְהָרָה. אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. וְעַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה וְכָרֵת. וְנוֹקֵב שֵׁם יְי מוֹת יוּמָת. וְאִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וגו׳.

משנה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם אוֹסֶרְכֶם אָנִי הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבִין. בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. באל״ף דל״ת ביו״ד ה״א בְּשַׁדַּי בִּצְבָאוֹת בְּחַנּוּן וְרַחוּם בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּבְכָל הַכּנּוּיִין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבִין. הַמְקַלֵּל בְּכוּלָּן חַיָיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּכוּלָּן חַיָיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵירוֹ בְּכוּלָּן עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. יַכְּכָה אֱלֹהִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַתּוֹרָה. וִיבָרֶכְךָ וְיֵיטִיב לָךְ רִבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב וְרִבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר:

ת"ר מגדף מביא קרבן הואיל ונאמר בו כרת דברי ר"ע ואומר (ויקרא כד, טו) ונשא חטאו וכללא הוא כל היכא דכתיב ביה כרת מייתי קרבן והא פסח ומילה דכתיב בהו כרת ולא מייתי קרבן