ויקרא כד:יח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי בבא קמא, תלמוד ירושלמי מכות, בבא קמא וביצה

פִּיסְקָא. וּכְשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק כול׳. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַכֶּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה. יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. בַּר פְּדָיָיה אָמַר. אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִיאֵהוּ עֵד מְקוֹם הַטְּרֵיפָה לֹא יְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי נָסָא. צוֹרְכָה לְהָדָא דְּרִבִּי חֲנִינָה וְצוֹרְכָה לְהָדָא דְּבַר פְּדָיָיה. אִילּוּ אִיתְאֲמָרַת דְּרִבִּי חֲנִינָה וְלֹא אִיתְאֲמָרַת דְּבַר פְּדָיָיה. הָיִיתִי אוֹמֵר. לְהֶכְשֵׁר נִזְקֵיהּ לֹא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. לְנִזְקֵי גוּפָה יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. הֲוֵי. צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֵּאָמֵר דְּבַר פְּדָיָיה. אוֹ אִילּוּ אִיתְאֲמָרַת דְּבַר פְּדָיָיה וְלֹא אִיתְאֲמָרַת דְּרִבִּי חֲנִינָה. הָיִיתִי אוֹמֵר. לְהֶכְשֵׁר נִזְקֵיהּ יְשַׁלֵּם פְּחָתָהּ. לְנִיזְקֵי גוּפָה יְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. הֲוֵי. צוֹרֶךְ שֶׁיֵּאָמֵר דְּרִבִּי חֲנִינָה וְצוֹרֶךְ שֶׁיֵּאָמֵר דְּר׳ פְּדָיָיה.

משנה: אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִים נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין שֶׁהֲרֵי הַצְּדוּקִין אוֹמְרִים עַד שֶׁיֵיהָרֵג שֶׁנֶּאֱמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וַעֲשִׂיתֶם לֹו כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וַהֲרֵי אָחִיו קַיָים. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. יָכוֹל מִשֶּׁקִּבְּלוּ עֵדוּתָן יֵיהָרֵגוּ תַּלְמוּד לוֹמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ הָא אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִיגָּמֵר הַדִּין:

מנא הני מילי אמר ר' אמי דאמר קרא (ויקרא כד, יח) מכה נפש בהמה ישלמנה אל תקרי ישלמנה אלא ישלימנה