וְחִשַּׁב־ל֣וֹ הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מִכְסַ֣ת הָֽעֶרְכְּךָ֔ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנָתַ֤ן אֶת־הָעֶרְכְּךָ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃
תלמוד ירושלמי תענית
לַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב הֵמָּה יִסַּד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם. בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם. שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.
תלמוד ירושלמי סוכה
בִּלְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם. מִפְּנֵי מִרְיָם בַּת בִּלְגָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּדָה וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת לְסַרְדִּּיּוֹט אֶחָד מִשֶּׁל מַלְכוּת בֵּית יָוָן. וּבָאָה וְטִפְּחָה עַל גַּגּוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ. אָמְרָה לוֹ. לוּקוֹס. לוּקוֹס. אַתָּה הֶחֱרַבְתָּה נִכְסֵיהֶן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל וְלֹא עָמַדְתָּ לָהֶן בִּשְׁעַת דּוֹחְקָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לַעֲלוֹת וְלֹא עָלַת. וְנִכְנַס יְשֵׁבְאָב וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה. לְפִיכָךְ בִּלְגָה לְעוֹלָם בַּיּוֹצֵא וִישֵׁבְאָב בַּנִּכְנַס. וִיעֲקְּרוּ אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻּׂעַ בֶּן לֵוִי. קָשֵׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם לַעֲקוֹר שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין מִמְּקוֹמָן. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ. לֵית יְכִיל. [דִּכְתִיב] הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם. בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.
ערכין
שדה מקנה נותן שוויו: תנו רבנן {ויקרא כז } במכסת מה בא ללמוד לפי שנאמר (ויקרא כז, טז) זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף יכול אף שדה מקנה כן תלמוד לומר מכסת