ויקרא כז:כט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ערלה, ערכין וכתובות

נָטְעוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִיבְּשׁוּ חַיָיב. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר כָּל בִּיאוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נֶאֱמָרוּ. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר מוֹדֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּחַלָּה וּבְעָרְלָה. וְתַנֵּי כֵן כְּבוֹאֲכֶם לְפִי שֶׁשִּׁינֶּה הַכָּתוּב מַשְׁמָעוֹ שִׁינּוּ חֲכָמִים חִיּוּבוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּמָּן הוּא אָמַר הִיא הֲוָיָיה הִיא הֲקָמָה הִיא שְׁבִירָה הִיא נְפִיצָה הִיא גְּאוּלָה הִיא פְדִיָיה. וְהָכָא הוּא מְשַׁנֶּה בֵּין לִישָׁן לְלִישָׁן.

דתניא מנין היוצא ליהרג ואמר ערכי עלי שלא אמר כלום ת"ל (ויקרא כז, כח) כל חרם לא יפדה יכול אפילו קודם שנגמר דינו תלמוד לומר (ויקרא כז, כט) מן האדם ולא כל האדם

לכדתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להם שנאמר (שמות כא, ל) אם כופר יושת עליו יכול אף בידי אדם כן תלמוד לומר כל חרם לא יפדה