וְכָל־מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַיהוָ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃
תלמוד ירושלמי מעשר שני
הלכה: מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ קְדוּשָׁה. אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּרָכָה. כֵּיצַד אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הָא לָךְ אֶת הַמָּנֶה הַזֶּה שֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְתֵן לִי בוֹ חֲמִשִּׁים זוּז שֶׁלְחוּלִין.
תלמוד ירושלמי מעשרות
הלכה: כְּלָל אָמְרוּ בְמַעְשְׂרוֹת כו׳. כְּתִיב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. הָיִיתִי אוֹמֵר כָּל הַדְּבָרִים יְהוּ חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. תַּלמוּד לוֹמַר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ רִיבָה. וְרִיבָה שְׁאָר זֵירְעוֹנִי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין· כְְּתִיב תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. וּכְתִיב הַיּוֹצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. הָא כֵיצַד. טוֹל מִבֵּנְתַיִים דָּבָר שֶׁהוּא אוֹכֶל וְנִשְׁמָר.
תלמוד ירושלמי מעשרות
אִית דְּבָעֵי מִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר כְּלָל. אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אֵין לִי אֶלָּא תְבוּאָה. קִיטְנִית מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר וְכָל מַעֲשֵׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיי הוּא. לְרַבּוֹת זֶרַע שׁוּם שַׁחֲלַיִים וְגַרְגִּר. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה לוּף הָעֶלְיוֹן וְזֶרַע כְּרֵישִׁין זֶרַע בְּצָלִים זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וּשְׁאָר זֵירְעוֹנִי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין. תַּלמוּד לוֹמַר מִזֶּרַע הָאָרֶץ. וְלֹא כָל זֶרַע הָאָרֶץ. פְּרִי הָעֵץ לְרַבּוֹת כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה חָרוּבֵי שִׁיטָּה וְצַלְמוֹנָה וְחָרוּבֵי גְרוֹרָה. תַּלמוּד לוֹמַר מִפְּרִי הָעֵץ לֹא כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן.