ויקרא כ:ג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבועות, תלמוד ירושלמי סנהדרין, שבועות וסנהדרין

וְכִפֶּר עַל הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. יֵשׁ לִי בְעִנְיָין זֶה שָׁלֹשׁ טֻמְאוֹת. טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי. גִּילּוּי עֲרָיוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחוּקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת. שְׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ. יָכוֹל עַל כָּל הַטֻּמְאוֹת הַלָּלוּ שָׁעִיר זֶה מְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר מִטּוּמְאוֹת וְלֹא כָל טוּמְאוֹת. מַה מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. אַף כָּאן לֹא נַחֲלוֹק אֶלָּא בְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרַע. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֶּר עַל הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל טוּמְאָה שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ. יָכוֹל עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו שָׁעִיר זֶה יְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִפִּשְׁעֵיהֶם. אֵילּוּ הַמָּרְדִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי.

הלכה: הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ. אַזְהָרָה לַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ מְנַיִין. וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ. כָּרֵת מְנַיִין. כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמּוֹלֶךְ וְנִכְרְתָה. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִּזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ מוֹת יוּמָת עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמוּהוּ בָאָבֶן. וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן. יָכוֹל אֲפִילוּ מָסַר וְלֹא הֶעֱבִיר יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר. יָכוֹל אֲפִילוּ מָסַר וְהֶעֱבִיר שֶׁלֹּא לַמּוֹלֶךְ יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ. יָכוֹל אֲפִילוּ מָסַר וְהֶעֱבִיר לַמּוֹלֶךְ שֶׁלֹּא בָאֵשׁ יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ. עֲבָרָה עֲבָרָה לִגְזֵירָה שָׁוָה. מָה הָעֲבָרָה שֶׁנֶאֶמְרָה לְהַלָּן בָּאֵשׁ אַף כָּאן בָּאֵשׁ. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּמְסוֹר וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ לַמּוֹלֶךְ. רִבִּי נָסָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לְעוֹלָם אֵינוֹ מִתְחַיֵיב עַד שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ לַכּוֹמָרִים וְיַטִּלֶינּוּ וְיַעֲבִירֶנּוּ. הֶעֱבִירוֹ כְדַרְכּוֹ מָהוּ. תַּנֵּי. הָיָה מוֹשְׁכוֹ וּמַעֲבִירוֹ. תַּנֵּי. הֶעֱבִירוֹ בְרַגְלוֹ פָטוּר. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵיב. אֶחָד הַמּוֹלֶךְ וְאֶחָד שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא לַמּוֹלֶךְ בִּלְבַד. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְרִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן מֵהָכָא. לֹא יִמָּצֵא בְךָ בְּגוּפְךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר. וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ. לְרַבּוֹת שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה בְהִיכָּרֵת. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמּוֹלֶךְ מוֹת יוּמָת. והוּא שֶׁהֶעֱבִיר עַצְמוֹ. לֹא בְרַגְלוֹ הוּא עוֹבֵר. מִפְּנֵי שֶׁהֶעֱבִיר אֶת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בּוֹ וּמַעֲבִירוֹ חַיָיב. מָה הִיא דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. הֶעֱבִירוֹ בְרַגְלוֹ פָטוּר. בְּהוּא דְאֲעַבְרֵיהּ מִזְקָר.

בע"ז הוא אומר (ויקרא כ, ג) למען טמא את מקדשי בגילוי עריות הוא אומר (ויקרא יח, ל) ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ולא תטמאו בהם בשפיכות דמים הוא אומר (במדבר לה, לד) ולא תטמא את הארץ יכול על ג' טומאות הללו יהא שעיר מכפר ת"ל (ויקרא טז, טז) מטומאות בני ישראל ולא כל טומאות