וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל־הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנ֖וֹת אַחֲרֵיהֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
אַזְהָרָה לְבַעַל אוֹב מְנַיִין. אַל תַּפְנוּ אֶל הָאוֹבוֹת. כָּרֵת מְנַיִין. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאוֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים וגו׳. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי מוֹת יוּמָתוּ. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן יִדְּעוֹנִי בִּכְרִיתוּת. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. מִפְּנֵי שֶׁנִּכְלְלוּ כוּלָּם בְּלָאו אֶחָד אַל תִּפְנוּ אֶל הָאוֹבוֹת וגו׳. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שֶׁהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֵשֵׂה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הָכֵן לָא אֲתַא מַתְנֵי בַר נַשׁ מַתְנֵי יִדְּעוֹנִי בְּכְרִיתוּת אֶלָּא אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ. כְּמַה דְאִישְׁתָּעֵי קִרְיָיא אִישְׁתָּעַיַית מַתְנִיתָה. אוֹב אוּ יִדְּעוֹנִי.