וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּת֔וֹ מ֥וֹת יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. כָּל מִיתָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מִמִּיתַת אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה. כְּשֶׁהִיא אֶצֶל אָבִיהָ עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה וְעִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה עִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵיפָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין זוֹמְמֶיהָ בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶם בִּשְׂרֵיפָה הִיא וָהֵן בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בִּסְקִילָה הִיא וָהֵן בִּסְקִילָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּחֶנֶק הֵן בִּשְׂרֵיפָה וְהוּא בְּחֶנֶק.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. הַבָּא עַל הָאֵם וְעַל אֵשֶׁת אָב וְעַל הַכַּלָּה וְעַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה וְהַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ וְהַמְכַשֵּׁף וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ כול׳. אַזְהָרָה לָבֹא עַל כַּלָּתוֹ מְנַיִין. עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה. כָּרֵת מְנַיִין. כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ וגו׳.