ויקרא כ:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, נדרים, סנהדרין וגיטין

משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. הַבָּא עַל הָאֵם וְעַל אֵשֶׁת אָב וְעַל הַכַּלָּה וְעַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה וְהַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ וְהַמְכַשֵּׁף וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

הלכה: הַבָא עַל הַזְּכוּר. אַזְהָרָה לָבֹא עַל הַזְּכוּר מְנַיִין. וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. כָּרֵת מְנַיִין. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ וגו׳. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵיבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם. אַתְּ יְלִיף דְּמֵיהֶם בָּם מִדְּמֵיהֶם בָּם. עַד כְּדוֹן לַשּׁוֹכֵב. לַנִּשְׁכַּב מְנַיִין. וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. קְרֵי בֵיהּ. לֹא תִישַּׁכָּב. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. לֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּרֵת לַנִּשְׁכַּב כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מְנַיִין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. נֶאֱמַר כָּאן קָדֵשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ. אַתְּ לָמֵד קָדֵשׁ מִקָּדֵשׁ וְקָדֵשׁ מִתּוֹעֵבָה. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. תּוֹעֵיבָה מִתּוֹעֵיבָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם. שְׁנֵיהֶם בִּסְקִילָה. שְׁנֵיהֶם בְּאַזְהָרָה. שְׁנֵיהֶן בְּהִכָּרֵת.

א"ל בר קפרא לרבי מאי (ויקרא כ, יג) תועבה כל דא"ל רבי דהכין הוא תועבה פרכה בר קפרא א"ל פרשיה את א"ל תיתי דביתכי תירמי לי נטלא אתת רמיא ליה א"ל לר' קום רקוד לי דאימר לך הכי אמר רחמנא תועבה תועה אתה בה