בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ עֲשֵׂ֥ה לְךָ֖ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וְשׁ֛וּב מֹ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁנִֽית׃
תלמוד ירושלמי נזיר
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָיָיה. יִשְׂרָאֵל עָרֵל מַזִּין עָלָיו. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁקִּיבְּלוּ אֲבֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר הַזָּיַית עֲרֵלִים. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַתְיָיא כְּמָאן דְּאָמַר. בְּי̇א̇ מָלוּ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּעֲשִׂירִי מָלוּ. לֹא מָנוּ הַזָּיַית עֲרֵילִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִכָּל מָקוֹם לֹא מָנוּ הַזָּיַית עֲרֵילִים. רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן עָרֵל שֶׁהוּזָּה וְהוּכְשְׁרוּ הַזָּיוֹתָיו. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אִיסְטְרָטִיּוֹת וְשׁוֹמְרֵי צִירִים הָיוּ בִירוּשָׁלַיִם וְטָבְלוּ וְאָכְלוּ פִּסְחֵיהֶם לָעֶרֶב.
תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: אָמַר רִבִּי יָסָא. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר עֲשֵׂה לְךָ. בִּשְׁלֹשָׁה פִּירֵשׁ וְאֶחָד לֹא פִירֵשׁ. עֲשֵׂה לְךָ תֵּיבַת עֲצֵי גוֹפֶר. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף. עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צוּרִים. עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף לֹא פִירֵשׁ. אָמַר מֹשֶׁה. עִיקָּרָהּ לֹא נחש הוּא. לִפִיכָךְ וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחוֹשֶׁת. מִיכָּן הָיָה רִבִּי מֵאִיר דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה שְׁמֵיהּ כִּידוֹר. אֲמַר לוֹן רִבִּי מֵאִיר. הוֹבֵּא לְכוֹן מִינֵּיהּ. בַּר נַשׁ בִּישׁ הוּא. כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה.
יבמות
אמר רבה בר יצחק אמר רב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו שנאמר (יהושע ה, ב) בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צורים וגו'