כִּֽי־מֻלִ֣ים הָי֔וּ כָּל־הָעָ֖ם הַיֹּֽצְאִ֑ים וְכָל־הָ֠עָם הַיִּלֹּדִ֨ים בַּמִּדְבָּ֥ר בַּדֶּ֛רֶךְ בְּצֵאתָ֥ם מִמִּצְרַ֖יִם לֹא־מָֽלוּ׃
תלמוד ירושלמי פסחים
רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי בְּנָיָיה. יִשְׂרָאֵל עָרֵל מַזִּין עָלָיו. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁקִּיבְּלוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר הַזָּיָיה עֲרֵלִים. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַתְיָא כְמָאן דְּאָמַר. בְּאַחַד עָשְׂר מָלוּ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּעֲשִׂירִי מָלוּ. לֹא קִיבְּלוּ הַזָּיָיה עֲרֵלִים. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִכָּל מְקוֹם לֹא מָנוּ לַהַזָּיָיה עֲרֵילִים. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן עָרֵל שֶׁהִיזְּה וְהוּכְשְׁרוּ הַזִּיּוֹתָיו. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אִיסְרַטִיוֹטוֹת הָיוּ שׁוֹמְרִין צִירִין בִּירוּשָׁלֵם וְטָבְלוּ וְאָכְלוּ פִסְחֵיהֶן לָעֶרֶב.
כריתות
אמר מר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא כו' בשלמא מילה דכתיב (יהושע ה, ה) כי מולים היו כל העם היוצאים אי נמי מהכא (יחזקאל טז, ו) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי וגו'
יבמות
ודלמא הנך דלא מהול דכתיב (יהושע ה, ה) כי מולים היו כל העם היוצאים וכל העם הילודים וגו'