יהושע ה:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חלה, ראש השנה וקידושין

רִבִּי יוֹנָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וּמָצָא קָמָה לֵחָה מַהוּ שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה מִשּׁוּם חָדָשׁ. אָמַר לֵיהּ לָמָּה לֹא. עַד כְּדוֹן לֵחָה אֲפִילוּ יְבֵישָׁה. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ יְבֵישָׁה אֲפִילוּ קְצוּרָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חִטִּין בָּעֲלִיָיה. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר לֹא יֹאכְלוּ יִשְׂרָאֵל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִן דְּנַפְקוֹת תָּהִית דְּלֹא אָמְרָת לֵיהּ שַׁנְיָיה הִיא שֶׁמִּצְוַות עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוַות לֹא תַעֲשֶׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דּוּ אָמַר מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה בְצִידָּהּ נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי דּוּ אָמַר אֵין מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוַה בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה כְתוּבָה בְצִידָּהּ מַה שֶׁיִהְיוּ תַגָּרֵי גּוֹיִם מוֹכְרִין לָהֶ[ם] וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר כָּל בִּיאוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה נֶאֶמְרוּ שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא וְהָכְתִיב וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח. לֹא בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וְהָכְתִיב מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד רָמָה לְעֵינַי כָל מִצְרַיִם. לֹא בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר.

יָצְאוּ מִכָּאן לְשָׁם רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַיֵיב וְרִבִּי עֲקִיבָה פּוֹטֵר. אָמְרוּ רִבִּי לִיעֶזֶר מִן אַתְרֵהּ וְרִבִּי עֲקִיבָה מִן אַתְרֵהּ. רִבִּי לִיעֶזֶר מִן אַתְרֵיהּ מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר לֶחֶם הָאָרֶץ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. רִבִּי עֲקִיבָה מִן אַתְרֵיהּ מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. שָׁמָּה אַתֶּם חַיָיבִין. וְאֵין אַתֶּם חַיָיבִין חוּץ לָאָרֶץ.

ממאי דאקריבו דלמא לא אקריבו לא ס"ד דכתיב (יהושע ה, יא) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול דאקריבו עומר והדר אכלי מהיכן הקריבו