יהושע טו:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ראש השנה וכריתות

וּמַה קִיְלְקוּל הֲוָה תַמָּן. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עֲצֶרֶת לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְהָיוּ יוֹצְאִין עָלָיו מִבָּעֶרֶב בְּחֶזְקַת שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. מֵעַתָּה עַל נִיסָן לָא יְקַבְּלִינוּן. עַל שְׁאַר יַרְחַיָא יְקַבְּלִינוּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עִיקַּר קִלְקַלתְּהוֹן מִן אָדָר הֲוָות. מֵעַתָּה כַּד הִיא דִכְוַותְהוֹן יְקַבְּלִינוּן. אִין לֵית הִוּא דִכְוַותְהוֹן לָא יְקַבְּלִינוּן. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׂ‍כְרוּ בַיְיתוּסִין שְׁנֵי עֵידֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד עַל הַחוֹדֶשׁ שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ. וּבָא אֶחָד וְהֵעִיד עֵדוּתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וּבָא אַחֵר וְאָמַר. עוֹלֶה הָיִיתִי בְּמַעֲלֶה אֲדוּמִים וּרְאִיתִיו רָבוּץ בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים רֹאשׁוֹ דוֹמֶה לָעֶגֶל אָזְנָיו דּוֹמוֹת לַגְּדִי. וּרְאִיתִיו וְנִבְהַלְתִּי וְנִרְתַּעְתִּי לַאֲחוֹרַיי. וַהֲרֵי מָאתַיִם זוּז קְשׁוּרִים בַּאֲפוּנְדָּתִי. אָ‍מְרוּ לוֹ. הֲרֵי מָאתַיִם זוּז נְתוּנִין לָךְ בְמַתָּנָה. וּשְׁלוֹחֶיךָ יָבֹאוּ וְיִלְקוּ. אַתָּה לָמָּה הִכְנַסְתָּה עַצְמָךְ לְמִסְפֵּק. אָמַר לָהֶן. רָאִיתִי אוֹתָם מְבַקְּשִׁין לְהַטְעוֹת אֶת חֲכָמִים. אָמַרְתִּי. מוֹטָּב שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי וְנוֹדִיעַ לַחֲכָמִים.

ואם נתן בה דבש פסלה חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה רש"א הצרי אינו אלא שרף [הנוטף] מעצי הקטף בורית כרשינה ששפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה יין קפריסין ששורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש