מַה־נֶּאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ׃
תלמוד ירושלמי תענית
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תְּשׁוּבָה שֶׁלְרְמִיּוּת עָשׂוּ אַנְשֵׁי נִינְוֶה. מֶה עָשׂוּ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא. הֶעֱמִידוּ עֲגָלִים מִבִּפְנִים וְאִימּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ. סַיָיחִים מִבִּפְנִים וְאִימּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ. וַהֲווֹן אִילֵּין גָּעֵיי מִן הָכָא וְאִילֵּין גָּעֵיי מִן הָכָא. אָמְרִין. אִין לֵית מִתְרַחֵם עָלֵינָן לֵינָן מְרַחֲמִין עֲלֵיהוֹן. הָדָא הִיא דִכְתִיב מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבוֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר וגו׳. אָמַר רִבִּי אָחָא. בַּעֲרַבְיָא עָבְדִין כֵּן. וְיִתְכַּסּוּ שַֹקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזֳקה. מָהוּ בְּחָזְקָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָה. חֲצִיפָא נְצַח לִכְשֵׁירָא. כָּל שֶׁכֵּן לְטוֹבָתוֹ שֶׁלְעוֹלָם. וְיָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַה שֶׁהָיָה בְכַף יְדֵיהֶם הֶחֱזִירוּ. מַה שֶׁהָיָה בְשִׁידָּה תֵיבָה וּמִגְדָּל לֹא הֶחֱזִירוּ.