יונה א:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות

אָמַר רִבִּי הוּנָא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת יָצָא הָרוּחַ שֶׁלֹּא בְּמִשְׁקָל וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. אַחַת בִּימֵי יוֹנָה. וְאַחַת בִּימֵי אֱלִיָּהוּ. וְאַחַת בִּימֵי אִיּוֹב. בִּימֵי יוֹנָה וַיי הִטִּיל רוּחַ גְּדוֹלָה. בִּימֵי אִיּוֹב וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֶבֶר הַמִּדְבָּר וגו׳. בִּימֵי אֱלִיָּהוּ מְנַיִין וְהִנֵּה יי עוֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה חָזָק מְפָרֵק הָרִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם נֵימָר אוֹתוֹ שֶׁל אִיּוֹב בִּשְׁבִילוֹ הָיָה. וְשֶׁל יוֹנָה בִּשְׁבִילוֹ הָיָה. אֵין לָךְ אֶלָּא שֶׁל אֱלִיָּהוּ שֶׁהָיָה קוֹסְמִיקוֹן. וְהִנֵּה יי עוֹבֵר וכו׳. וְאַחַר כַּךְ רַעַשׁ וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָּאֵשׁ יי.