יונה ג:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית ותענית

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תְּשׁוּבָה שֶׁלְרְמִיּוּת עָשׂוּ אַנְשֵׁי נִינְוֶה. מֶה עָשׂוּ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא. הֶעֱמִידוּ עֲגָלִים מִבִּפְנִים וְאִימּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ. סַיָיחִים מִבִּפְנִים וְאִימּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ. וַהֲווֹן אִילֵּין גָּעֵיי מִן הָכָא וְאִילֵּין גָּעֵיי מִן הָכָא. אָמְרִין. אִין לֵית מִתְרַחֵם עָלֵינָן לֵינָן מְרַחֲמִין עֲלֵיהוֹן. הָדָא הִיא דִכְתִיב מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבוֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר וגו׳. אָמַר רִבִּי אָחָא. בַּעֲרַבְיָא עָבְדִין כֵּן. וְיִתְכַּסּוּ שַֹקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזֳקה. מָהוּ בְּחָזְקָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָה. חֲצִיפָא נְצַח לִכְשֵׁירָא. כָּל שֶׁכֵּן לְטוֹבָתוֹ שֶׁלְעוֹלָם. וְיָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַה שֶׁהָיָה בְכַף יְדֵיהֶם הֶחֱזִירוּ. מַה שֶׁהָיָה בְשִׁידָּה תֵיבָה וּמִגְדָּל לֹא הֶחֱזִירוּ.

אמר ר' אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל שנאמר (איוב לו, לב) על כפים כסה אור בעון כפים כסה אור ואין כפים אלא חמס שנאמר (יונה ג, ח) ומן החמס אשר בכפיהם ואין אור אלא מטר שנאמר (איוב לז, יא) יפיץ ענן אורו

(יונה ג, ח) ויתכסו שקים האדם והבהמה מאי הוו עבדי אסרא הבהמות לחוד ואת הוולדות לחוד אמרו לפניו רבונו של עולם אם אין אתה מרחם עלינו אין אנו מרחמים על אלו