יחזקאל א:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות, תלמוד ירושלמי יומא, ברכות וחגיגה

זֶהוּ שֶׁעוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת אֶת רַגְלָיו. תְּרֵין אֲמוֹרַיִּן רִבִּי לֵוִי וְרִבִּי סִימוֹן חַד אָמַר כְּמַלְאָכִים וְחַד אָמַר כְּכֹהֲנִים. מַאן דְּאָמַר כְּכֹהֲנִים לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי. שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים עֵקֶב בְּצַד גּוּדָל וְגּוּדָל אֵצֶל עֵקֶב. וּמַאן דְּאָמַר כְּמַלְאָכִים וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה. רִבִּי חֲנִינָא בַר אַנְדְּרֵיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹטָר הַמַּלְאָכִים אֵין לָהֵן קְפִיצִין וּמַה טַעֲמָא קִרְבֵת עַל חַד מִן קָמַיָיא קַיָימַּיָּא.

בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְהָא כְתִיב. וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבוֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקּוֹדֶשׁ עַד צֵאתוֹ. אֲפִילוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם לֹא יִהְיוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר לוֹן. בְּשָׁעָה שָׁהוּא נִכְנַס כְּדַרְכּוֹ.

וא"ר יוסי בר' חנינא משום ראב"י המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנא' (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה