וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י אֶֽל־הַנְּבִיאִ֞ים הַחֹזִ֣ים שָׁוְא֮ וְהַקֹּסְמִ֣ים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹֽא־יִהְי֗וּ וּבִכְתָ֤ב בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ וְאֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבֹ֑אוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
וְרֵישׁ לָקִישׁ מַקְפִּיד עַל הָדָא מִילְּתָא. חָשַׁשׁ עַל מַה דָמַר רִבִּי לָעְזָר. דָּמַר רִבִּי לָעְזָר. וְהָיְתָה יָדִי עַל הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ זֶה עִיבּוּר וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ זֶה הַמִּינּוּי. וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רִבִּי לָעְזָר כַּד סְלַק הָכָא אֲמַר. הָא גַבַּיי חָדָא. כַּד מְנוּנֵיהּ אֲמַר. הָא גַבַּיי תְּרֵי. כַּד עָאַל לְעִיבּוּרָא אֲמַר. הָא גַבַּיי תְּלָת.
תלמוד ירושלמי ראש השנה
וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַקְפִּד עַל הָדָא מִילְּתָא. חָשַׁשׁ לָהִיא דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְּאָמַר רִבִּי לָעְזָר. וְהָיְתָה יָדִי עַל הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּוֹסְמִים כָּזָב בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ. זֶה סוֹד הָעִיבּוּר. וּבִכְתָב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ. זֶה הַמִּינּוּי. וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ. זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. כַּד סָלְקִית לְהָכָא אָמְרִית. הָא גַבִּי חָדָא. כַּד מְנוּנָנִי אָמְרִית הָא גַבִּי תַּרְתֵּיי. כַּד עָלִית לְעִיבּוּרָא אָמְרִית. הָא תַלְתֵּיהוֹן גַבִּי.
כתובות
שנאמר (יחזקאל יג, ט) והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא וגו' בסוד עמי לא יהיו זה סוד עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה ואל אדמת ישראל לא יבואו כמשמעו