יחזקאל כד:יז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי מועד קטן, מסכת שמחות וכתובות

משנה: וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֵת אֲחֵרִים דֶּרֶךְ כָּל הָעָם עוֹבְרִין בְּזֶה אַחַר זֶה וְהַמְמוּנֶה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כְּשֶׁהוּא מִתְנַחֵם מֵאֲחֵרִים כָּל הָעָם אוֹמְרִים לוֹ אָנוּ כַּפָּרָתוֹ וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן הִתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ כָּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַסַּפְסָל:

משנה: מֵת לוֹ מֵת אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלָטוֹרִין שֶׁלּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּיטָּה יוֹצֵא שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁיָּצָא אַחַר מִיטָּתוֹ שֶׁל אַבְנֵר שֶׁנֶּאֱמַר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּיטָּה. אָמְרוּ לוֹ לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּיס. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ כָּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַדַּרְגֵּשׁ:

הֲרֵי שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בָּרֶגֶל. לֹא הִסְפִּיקוּ יְמֵי הָרֶגֶל לָצֵאת עַד שֶׁשָּׁלְמוּ לֹו שְׁלֹשִׁים. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים מוֹנֶה שִׁבְעָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְאַבֵּל כְּמִי שֶׁשָּׁמַע לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. [וְ]אֵין לוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. רִבִּי אִידִי דְקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּאָת לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַשַּׁבָּת. קוֹרֵעַ לְמָחָר וּמִתְאַבֵּל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. אֵינוֹ מִתְאַבֵּל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. וְיֵשׁ קְרִיעָה בְלֹא אֵיבוּל. שֶׁכֵּן עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֲפִילוּ לְאַחַר כַּמָּה חַיָיב לִקְרוֹעַ. רִבִּי אַבְּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ טְפֵילָה לַטְּפֵילָה אָסוּר בְּתִגְלַחַת. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא הֲוָה בְקַיְסָרִין. שֶׁמַע דִּדְמָךְ בַּר בְּרֵיהּ וַאֲזַל וּסְפַד. אָמְרוּן לֵיהּ. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. אֲפִילוּ טְפֵילָה בִּטְפֵילָה אָסוּר בְּתִגְלַחַת. אֲמַר לוֹן. בְּאִינּוּן דַּהֲווֹן גַּבֵּיהּ. אֲנָן לָא הֲוִינָן גַּבֵּיהּ. רִבִּי אֶבודַמִי בַּר טוֹבִי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ טְפֵילָה לַטְּפֵילָה חַיָיב לִקְרוֹעַ. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הֵאָנֵק דּוֹם מִיכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְצַוֵוחַ. מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה. מִיכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְאַבֵּל. פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אֵילּוּ הַתְּפִילִּין. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. זֶה הַגִּיהוּץ. מָאן דְּאָמַר. אֵילּוּ הַתְּפִילִּין. אִי מַה הַתְּפִילִּין לִשְׁנֵי יָמִים. אַף הָאֵבֶל לִשְׁנֵי יָמִים. מָאן דְּאָמַר. זֶה הַגִּיהוּץ. אִי מַה הַגִּיהוּץ שְׁלֹשִׁים יוֹם. אַף הָאֵבֶל שְׁלֹשִׁים. וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ. מִיכָּן שֶׁהוּא אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדַּל. וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם. מִיכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת פִּיו. וִיכַסֶּינָּה מִלְרַע. אָמַר רַב חִסְדָּא. דְּלָא יְהַווּן אָמְרִין. פּוּמֵיהּ הוּא חֲשַׁשׁ. וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. מִיכָּן שֶׁהַקְּטַנִּים הוֹלְכִין אֶצֶל הַגְּדוֹלִים. וּמְנַיִין שֶׁהַגְּדוֹלִים הוֹלְכִין אֶצֶל הַקְּטַנִּים. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּתִיב כִּי כֹה אָמַר יי אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וגו׳.