וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃
תלמוד ירושלמי יבמות
דִּלֹמָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רוֹבָה וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא הֲווֹן יְתִיבִין. רָהַט רִבִּי יוֹחָנָן וְלָחַשׁ לֵיהּ בְּאוּדְנָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רוֹבָא. פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן מַהוּ שֶׁיִּשָּׂא בַת גֵּרִים. אָמַר לֵיהּ. מַה אָמַר לָךְ. אָמַר לֵיהּ. מִילָּה דְנַגָּר בַּר נַגָּרִין לֹא מְפָרֵיק לֵיהּ. לֹא אָמַר לִי גִּיּוֹרֶת שֶׁהִיא כְזוֹנָה אֶצְלוֹ. וְלֹא בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְחַלָּלָה. לֹא אָמַר לִי אֶלָּא בַת גֵּרִים. וּבַת גֵּרִים לֹא כְיִשְׂרָאֵל הִיא. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר.
תלמוד ירושלמי בכורים
הלכה: רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כו׳. תַּמָּן תַּנִּינָן רִבִּי יְהוּדָה אָמַר בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. וְכוּלְּהוֹן מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. כִּי אִם בְּתוּלוֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר אוֹ אָבִיהָ אוֹ אִמָּהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיִּוָּלְדוּ בִקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבִיאוּ בְּתוּלִים בִּקְדוּשַׁת יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן גִּיוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁנִּתְגַּיְירָה כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם וּפִנְחָס עַמָּהֶן. וְרַבָּנִין הַחֲיוּ לָכֶם לָעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
תלמוד ירושלמי קידושין
רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כול׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. הָאִשָּׁה בַת גֵּרִים לֹא תִינָּשֵׂא לִכְהוּנָּה עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. וְכוּלְּהוּ מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. כִּי אִם בְּתוּלוֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיהָ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ אָבִיהָ אוֹ אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיִּוָולְדוּ בִקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בְּתוּלִים בִּקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְירָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. מַה טַעַם. וְכָל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הֶחַיּוּ לָכֶם. וּפִינְחָס עַמָּהֶן. מָה עַבְדִּין לֵיהּ רַבָּנִין. הֶחַיּוּ לָכֶם. לָעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.