יחזקאל מ:א מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ראש השנה, ערכין וזבחים

הלכה: אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן כול׳. כְּתִיב הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. לָכֶם הוּא רֹאשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִיטִּים וְלֹא לַיּוֹבְילוֹת וְלֹא לִנְטִיעָה וְלֹא לַיְּרָקוֹת. וְאֵמָר. לָכֶם הוּא רֹאשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַמְּלָכִים וְלֹא לִרְגָלִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּתִיב וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. אוֹ אֵנוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם בַּחוֹדֶשׁ. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שְׁנַיִם בַּחוֹדֶשׁ פִּירֵשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם בַּשַּׁבָּת. לֹא מָצָאנוּ חֶשְׁבוֹן זֶה מִן הַתּוֹרָה. וְהָא כְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁינִי. אֵין לְמֵידִין מִבְּרִיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהֵיי דֵין הוּא שֵׁינִי שֶׁבַּחֲדָשִׁים וְהֵיי דֵין הוּא שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. בַּשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. וְחוֹרָנָה. אֲפִילוּ מִיחְלַף לֵית בָּהּ כְּלוּם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. מִיעֵט. רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם. [מִיעֵט.] מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת לַמְּלָכִים וְלִרְגָלִים. וְיַרְבֶּה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּים וְלַיּוֹבְילוֹת וְלִנְטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. בַּשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר. בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל וּפְלִיג. בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מִיכָּן שֶׁמּוֹנִין חֳדָשִׁים לִיצִיאַת מִצרַיִם. אֵין לִי אֶלָּא חֳדָשִׁים. שָׁנִים מְנַיִין. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית. אֵין לִי אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַזְּמַן. לְאַחַר הַזְּמָן הַזֶּה מְנַיִין. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מְנַיִין. וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם וגו׳. מִשֶּׁנִּבְנָה הַבַּיִת הִתְחִילוּ מוֹנִין לְבִנְיָנוֹ. וַיְהִי מִקֵץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים וגו׳. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְבִינְיָינוּ הִתְחִילוּ מוֹנִין לְחֻרְבָּנוֹ. בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵינוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ וגו׳. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְעַצְמָן הִתְחִילוּ מוֹנִין לַמַּלְכִּיּוֹת. [שֶׁנֶּאֱמַר] בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָושֶׁ. בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. וְאֵימַר וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן.

בראשונה במוצאי שביעית מי משכחת לה והכתיב (יחזקאל מ, א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר איזו היא שנה שראש השנה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל

אי ר' יהודה בראשונה לא משכחת לה דתניא שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו ואי אתה יכול לומר משעה שנכנסו מנו שאם אתה אומר כן נמצא בית חרב בתחילת יובל ואי אתה מוצא (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר