ירמיהו א:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית

וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃

תלמוד ירושלמי תענית

וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. כָּתוּב בְּתִשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ הוֹבְקְעָה הָעִיר וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי. קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יי אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צּוֹר עַל יְרוּשָׁלַם הֶאָח. מָהוּ הֶאַח. אִין תִּימַר. בְּאֶחָד בְּאַב. עַדַּיִין לָא נִשְׂרַף. אִין תֵּימַר בְּאֶחָד בְּאֶלּוּל. [בְּ]יוֹם וָלַיְלָה נְפַק בַּלְדָּרָה מִן יְרוּשָׁלִַם וְאָתֵי לְצוֹר. אֶלָּא קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ. וְנִתְקַלְקְלוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ וְנִתְקַדֵּשׁ. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי מָנָא בָעִי. נִיחָא נִתְקַלְקְלוֹ לְשֶׁעָבַר. דִּילְמָא לְהַבָּא. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. [מַה בֵינִיהוֹן.] עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. סִימָנָא מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה. מָה הַלּוּז הַזֶּה מִשֶּׁהוּא מוֹצִיא אֶת נִיצּוֹ וְעַד שֶׁהוּא גוֹמֵר אֶת פֵּירוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. כָּךְ מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. מָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. (בְּשִׁבְעָה עָשָׂר) [בְּאֶחָד] בְּאַב חָרַב הַבַּיִת. מָאן דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. בְּתִשְׁעָה בְאַב חָרַב הַבַּיִת.
שאל רבBookmarkShareCopy