ירמיהו ב:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוכה ותענית

אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם. שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. וְכִי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. הָא וִותְרָה לְאֶלֶף. אֶלָּא שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל.

וא"ל רב נחמן לר' יצחק מ"ד (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו א"ל הכי א"ר יוחנן אחת שהיא

שקולה כשתים ומאי ניהו ע"ז דכתיב (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים וכתיב בהו (ירמיהו ב, י) כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וגו' ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל