ירמיהו ב:לה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית

הלכה: כָּתוּב וַיִקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יְי. וְכִי מַיִם שָׁפְכוּ. אֶלָּא מָלַמֵּד שֶׁשָׁפְכוּ אֶת לִבָּם כַּמַּיִם. (וַיֹּאמְרוּ שָׁם) [וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל] חָטָאנוּ לַיי אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לָבַשׁ שְׁמוּאֵל חַלּוּקָּן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כְּלוּם אַתְּ דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא עַל שֶׁהוּא אוֹמֵר לְפָנֶיךָ. לֹא חָטָאתִי. הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אוֹמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי. וָאֵילּוּ אוֹמְרִין לְפָנֶיךָ חָטָאנוּ.