ירמיהו ט:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מועד קטן ומועד קטן

משנה: וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבַפּוּרִים מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת. בָּזֶה וּבָזֶה אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. אֵיזֶהוּ הָעִינּוּי שֶׁכּוּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת. וְקִינָה שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכוּלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מָהוּ אוֹמֵר בִּלַּע הַמָּוֶת לְנֶצַח וּמָחָה יי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וגו׳:

איזהו עינוי שכולן עונות כאחת קינה שאחת מדברת וכולן עונות אחריה שנא' (ירמיהו ט, יט) ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה