ירמיהו י:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה ואבות דרבי נתן נוסח ב

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁלֹּא יְהֵא לָשׁוֹן סוּרְסִי קַל בְּעֵינֶיךָ. שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים הוּא אָמוּר. בַּתּוֹרָה כְתִיב וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בִּנְּבִיאִים כְּתִיב כִּדְנָה תֵּימְרוּן לְהוֹן. בַּכְּתוּבִים כְּתִיב וַיְּדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין. אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת נָאִין לְהִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. וְאֵילּוּ הֵן. לָעַז לְזֶמֶר. רוֹמִי לִקְרָב. סוּרְסִי לְאֵילִיָיא. עִבְרִי לְדִיבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף אֲשׁוּרִי לִכְתָב. אֲשׁוּרִי יֵשׁ בּוֹ כְּתָב וְאֵין בוֹ לָשׁוֹן. עִבְרִי יֵשׁ בּוֹ לָשׁוֹן וְאֵין בוֹ כְּתָב. בַּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אֲשׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲשׁוּרִי. שֶׁהוּא מְאוּשָׁר בִּכְתָבוֹ. אָמַר רִבִּי לֵוִי עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאֲשׁוּר.

עשרה שמות נקראת ארץ אדמה. יבשה. חרבה. תבל. חלד. ארקא. ראשית. גיא. שדה. ארץ. נקראת ארץ (לשם) [על שם] רצתה. מלה"ד למלך שקרא לפמליא שלו ורץ אחד ועמד לפניו ועשאו המלך שלטון כך קרא הקב"ה לכל באי העולם ורצתה ארץ ועמדה לפניו. אדמה שממנה נוצר אדם הראשון שנאמר וייצר ה' אלהים [את האדם] עפר מן האדמה (בראשית ב' ז'). יבשה שהובישו מימיה את מי המבול. חרבה שהחריבו מימיה את מי המבול. תבל שהיה מתובלת בד"ת אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום שנאמר לא תחסר כל בה (דברים ח' ט'). חלד שכל באי עולם חולדים בה שנאמר האזינו כל יושבי (חדל) [חלד] (תהלים מ"ט ב'). ארקא מנין שנאמר כדנא תאמרון להון אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו (ירמיה י' י"א). ראשית מנין שנאמר בראשית ברא אלהים [וגו'] (בראשית א' א'). גיא מנין שנאמר מן גו יגורשו וגו' (איוב ל' ה'). שדה מנין שנאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' (בראשית כ"ז כ"ז):