וַיִּשְׁמַ֤ע פַּשְׁחוּר֙ בֶּן־אִמֵּ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְהֽוּא־פָקִ֥יד נָגִ֖יד בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ נִבָּ֖א אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
תלמוד ירושלמי יבמות
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ פְּסוּל אֵין מְדַקְדְּקִין אַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵן וְרִיחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְעוֹד אֲחֶרֶת הָיְתָה שָׁם וְקָרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא בִיקְּשׁוּ חֲכָמִים לְפַרְסְמָן. אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתָן לִבְנֵיהֶן וּלְתַלְמִידֵיהֶן פַּעֲמַיִים בַּשָּׁבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעֲבוֹדָה שֶׁאיני מַכִּירָן וְנִשְׁתַּקְּעוּ בָהֶן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עֲבָדִים הָיוּ לוֹ לְפַשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן וְכוּלָּן נִשְׁתַּקְּעוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. הֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּכְּהוּנָּה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. עִיקַּר טִירוֹנִיָיא שֶׁבָּהֶן וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עַיָירוֹת נִשְׁתַּקְּעוּ בַּכּוּתִיים בִּימֵי הַשְּׁמָד. אָמְרִין הָדָא עִירוֹ דְמוֹשְׁהָן מִינֵּיהוֹן.