ירמיהו מט:לח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית ומגילה

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ יִשֵׂרָאֵל גָּלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. גָּלוּ לְמִצְרַיִם וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה. גָּלוּ לָבָבֶל וְגָלָת שְׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. לְמַעַנְכֶם שׁוּלַּחְתִּי בָבֶלָה. גָּלוּ לְמָדַי וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַמָא. וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם. וְאֵין עֵילַם אֶלָּא מָדַי. כְּמַה דַתְּ אֲמַר. וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה. גָּלוּ לְיָוָן וְגָלָת הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן. גָּלו לָרוֹמֵי הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן. מַה טַעַם. אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִישַׁעְיָה. רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה. מַה יוֹצֵא לָנוּ מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה. אָמַר לָהֶן. הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁנִּשְׁאַל. כֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל חָזַר אֶצְלָן. אָמְרוּ לוֹ. שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל. מַה מִילֵּל שׁוֹמֵר הָעוֹלָמִים. אָמַר לָהֶן. אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בוֹקֶר וְגַם לָיְלָה. אָמְרוּ לוֹ. וְגַם לָיְלָה. אָמַר לָהֶן. לֹא כְּשֶׁאַתֶּם סְבוּרִים. אֵלָּא בוֹקֶר לַצַּדִּיקִים וְלַיְלָה לָרְשָׁעִים. בּוֹקֶר לְיִשְׂרָאֵל וְלַיְלָה לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם. אָמְרוּן לֵיהּ. אִימַת. אֲמַר לוֹן. אֵימַת דִּאַתּוֹן בָּעֵיי הוּא בָעֵי. אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ. אָמְרוּ לוֹ. מִי מְעַכֵּב. אָמַר לָהֶן. תְּשׁוּבָה. שׁוּבוּ אֵתָיוּ.

רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (ירמיהו מט, לח) ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים מלך זו ושתי ושרים זה המן ועשרת בניו