ישעיהו ה:א מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חגיגה, אבות דרבי נתן נוסח ב, סוכה ומנחות

רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ שִׁבְעָה זְקֵינִים לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּבִקִעַת רִימּוֹן. וּמִי הָיוּ. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יּוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן רִבִּי נְחֶמְיָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. אָמְרוּ. כַּמָּה מַעֲלוֹת בַּקּוֹדֶשׁ וּבַתְּרוּמָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. רִבִּי יּוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי עֲקִיבָה. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. שִׁימַּשְׁתִּי אֶת רִבִּי עֲקִיבָה עוֹמַדּוֹת מַה שֶׁלֹּא שִׁימַּשְׁתּוֹ יְשִׁיבוֹת. אָמְרוּ. רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אֲלֶכְסַנְדְּרִי לַאֲמִיתּוֹ הוּא. וְעָמְדוּ מִשָּׁם בִּנְשִׁיקָה. וְכָל מָאן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ גּוּלָה הֲוָה חַבִרֵיהּ קְטַע פַּלְגָּא דְגוּלְתֵּיהּ וִיהַב לֵיהּ. וְלָמָּה הֲווֹן עָבְדִין כֵּן. דַּהֲוֹון כּוּלְּהוֹן דָּרְשִׁין הָדֵין פְּסוּקָא מִן שֶׁבַע שֶׁבַע אַפִּין. אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ. וְקָלְסוֹן לָאֲחַרָיָיא מַה אַשְׁכַּח אַפּוֹי בְגַוֵּהּ. אָמְרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי הֲוָה. וְלָמָּה הֲווֹן דָחֲקִין מֵעַתָּה הָדָא מִילְּתָא. דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין מֵימַר אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר. אָמְרִין. כָּל מִי שֶׁסְּפִיקָה בְיָדוֹ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה וְאֵינוֹ מְעַבְּרָהּ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מִי אֲתֵיי מֵיזַל לוֹן אָמְרִין. אַתּוּן נַחְוִי עוֹבְדִינָן. וַהֲוָה תַמָּן חַד כֵּיף דַּשַׁיִישׁ וַהֲוָה כָּל חַד וָחַד נְסִיב חַד מַסְמֵר וּקְבַע לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ וְהוּא נְחַת וּשְׁקַע כָּהָדֵין לַיְישָׁא. עַד כְּדוֹן מִיתְקְרִי כֵּיפָא מַסְמְרָא.

[ששה] אלו נקראו ידידים. הקב"ה נקרא ידיד שנאמר אשירה נא לידידי (ישעיה ה' א'). אברהם נקרא ידיד שנאמר מה לידידי בביתי (ירמיה י"א ט"ו). ישראל נקראו ידידים שנאמר ונתתי את ידידות נפשי (שם י"ב ז'). בנימין נקרא ידיד שנאמר לבנימין אמר ידיד ה' (דברים ל"ג י"ב). שלמה נקרא ידיד שנאמר ויקרא את שמו ידידיה (שמואל ב' י"ב כ"ה). ירושלים נקרא ידידיה שנאמר מה ידידות משכנותיך (תהלים פ"ד ב'). יבא ידיד בן ידיד ויבנה בית לידיד בחלקו של ידיד. יבואו ישראל שנקראו ידידים ויבנו בית המקדש שנקראת ידידיה בגבול בנימין שנקרא ידיד:

תניא ר' יוסי אומר שיתין מחוללין ויורדין עד תהום שנאמר (ישעיהו ה, א) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויטעהו שורק זה בית המקדש ויבן מגדל בתוכו זה מזבח וגם יקב חצב בו אלו השיתין