וְעַתָּה֙ אוֹדִֽיעָה־נָּ֣א אֶתְכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה לְכַרְמִ֑י הָסֵ֤ר מְשׂוּכָּתוֹ֙ וְהָיָ֣ה לְבָעֵ֔ר פָּרֹ֥ץ גְּדֵר֖וֹ וְהָיָ֥ה לְמִרְמָֽס׃
תלמוד ירושלמי בבא קמא
הלכה: אַרְבָּעָה אָבוֹת נְזִיקִין כול׳. הַשּׁוֹר זֶה הַקֶּרֶן. דְּכְתִיב כִּי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רְעֵהוּ וגו׳. עַד כְדוּן בְּתָם. בְּמוּעָד מְנַיִין. אוֹ נוֹדַע כִי שׁוֹר נַגָּח הוּא וגו׳. הַבּוֹר. כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר וגו׳ בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם וגו׳. הַמַּבְעֶה. כִּי יַבְעֵר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה. זֶה הָרֶגֶל. דִּכְתִיב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחַמּוֹר. וּכְתִיב הָסֵר מְסוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר. זֶה הַשֵּׁן. פְּרוֹץ גְּדֵירוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. זֶה הָרֶגֶל. וְהַהֶבְעֵר. דִּכְתִיב כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וגו׳.