ישעיהו ה:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי קידושין, סוטה וסנהדרין

דָּרַשׁ בֶּן עַזַּאי. זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ. אִילּוּ זְבוּב אֶחָד שֶׁמֵּת שֶׁמָּא אֵינוֹ מַבְאִישׁ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ. וְזֶה עַל יְדֵי חֵט אֶחָד שֶׁחָטָא אִיבֵּד כָּל זְכִיּוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה. לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חוֹק. לִבְלִי חוּקִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לִבְלִי חוֹק. לְמִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מִצְוָה אַחַת שֶׁיְּסַיֵיעַ לוֹ לְכַף זְכוּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר לְעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מַלְאָכִים מְלַמְּדִין עָלָיו חוֹבָה וּמַלְאַךְ אֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת. וּמַה טַעַם. אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אֶלֶף לְהַגִּיד לָאָדָם יוֹשְׁרוֹ. וַיְחוּנֶנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כוֹפֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם שָׁמַעְתָּ דָּבָר מֵרִבִּי לִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁלְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי נְקַב אָזְנְךָ כְּאַפְּרֳכָס הַזּוֹ וּשְׁמַע. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי לִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁלְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מַלְאָכִים מְלַמְּדִין עָלָיו חוֹבָה וּמַלְאַךְ אֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת. וְלֹא סוֹף דָּבָר כָּל אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ אֶלָּא אֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה צְדָדִין מֵאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מְלַמְּדִין עָלָיו חוֹבָה וְצַד אֶחָד מֵאוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת. מַה טַעַם. אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ אֶחָד מֵאֶלֶף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶחָד מִנִּי אֶלֶף. מֵאֶלֶף לִצְדָדִין שֶׁלְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וַיְחוּנֶנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כוֹפֶר. פְּדָעֵהוּ בְּיִיסוּרִין. מָצָאתִי כוֹפֶר. מָצָא כוֹפֶר לְעַצְמוֹ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל לְעוֹלָם הַבָּא רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוּבּוֹ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. הָיָה מֶחֶצְיָין. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. נוֹשֵׂא עָוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. נוֹשֵׂא כְּתִיב. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. חוֹטֵף אֶחָד מֵחוֹבוֹתָיו וּזְכִיּוֹתָיו מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי לָ‍עְזָר. וּלְךָ יי חָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאִין לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. וּלְךָ יי חָסֶד מְלַמֵּד שֶׁהוּא מַטֶּה כְלַפֵּי הַחֶסֶד.

ומה כתיב אחריו לכן

הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה