ישעיהו יב:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית ותלמוד ירושלמי ברכות

הלכה: כָּל הַבְּרָכוֹת אַחַר חִיתוּמֵיהֶן. וְאֵין אוֹמֵר [אַחַר] בְּרָכָה פָסוּק. הָתִיב רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן דּוּ אָמַר. אַחַר חוֹתְמוֹתֵיהֶן. וְיֹאמַר בְּרָכָה פָסוּק. אָמְרִין. (חָכָם) [הָכֵין] הוּא הָדֵין (טַלְיָיא) [מִלַּיָיא]. דְּהוּא סָבוּר. מָהוּ אַחַר חוֹתְמוֹתֵיהֶן. שֶׁאִם הָיָה עוֹמֵד בַּשַּׁחֲרִית וְהִזְכִּיר שֶׁלְעַרְבִית וְחָזַר וְחָתַם בְּשֶׁלְשַׁחֲרִית יָצָא. אָמַר רִבִּי אָחָא. כָּל הַבְּרָכוֹת מֵעֵין חוֹתְמוֹתֵיהֶן. וְאִילֵּין דְּאָמְרִין צַהֲלִי וָרוֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בְּרָכָה פָסוּק.

כָּל הַבְּרָכוֹת אַחַר חִיתוּמֵיהֶן אֵין אוֹמְרִין בְּרָכָה פָסוּק. הָתִיב רִבִּי יִצְחָק בֵּרִבִּי אֶלְעָזָר קוֹמוֹי רִבִּי יוֹסֵה מִכֵּיוָן דְּתֵימַר אַחַר חִיתוּמֵיהֶן אֵין אוֹמְרִין בְּרָכָה פָסוּק. אָמְרִין חֲכִימֵי הָדֵין טַלְיָיא דְּהוּא סָבַר מַהוּ אַחַר חִיתוּמֵיהֶן שֶׁאִם הָיָה עוֹמֵד בְּשַׁחֲרִית וְשָׁכַח וְהִזְכִּיר אֶת שֶׁל עַרְבִית וְחָזַר וְחָתַם בְּשֶׁל שַׁחֲרִית יָצָא. אָמַר רִבִּי אָחָא כָּל הַבְּרָכוֹת כְּעֵין חוֹתְמוֹתֵיהֶן. וְאִילֵּין דְּאָמְרִין צַהֲלִי וְרֹנִי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְגוֹמֵר אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בְּרָכָה פָּסוּק.