ישעיהו כב:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא

וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה וַתַּבֵּט֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֶל־נֶ֖שֶׁק בֵּ֥ית הַיָּֽעַר׃

תלמוד ירושלמי יומא

מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרֵב הַבַּיִת בָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוּדָה זָרָה וּמְגַלִּים עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר תּוֹרְתָא אָמַר. מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרְבָה שִׁילֹה אָלָּא שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וּמָחַלְלִין אֶת הַקֲּדָשִׁים. מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת בָרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוּדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכִין דָמִים. אֲבָל בַּשֵׁינִי מִַכִּירִין אָנוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ יְגֵיעִין בַתּוֹרָה וּזְהִירִין בַּמִּצְוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת וְכָל וֶוסֶת טוֹבָה הָיְתָה בָהֶן. אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין אֶת הַמָּמוֹן וְשׂוֹנְאֵין אֵילּוּ לָאֵילּוּ שִׁנְאַת חִנָּם. וְקָשָׁה הִיא שִׁנְאַת חִנָּם שֶׁהיא שְׁקוּלָה כְנֶגֶד עֲבוּדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָמִים. דְּלֹמָה. רִבִּי זְעוּרָה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי אָבוּנָה הֲווֹן יָתְבִין אָמְרִין. בְּיוֹתֵר שֶׁבָּרִאשׁוֹן נִבְנָה וּבַשֵּׁינִי לֹא נִבְנָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תְשׁוּבָה. וְהַשְּׁנִיִים לֹא עָשׂוּ תְשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הָרִאשׁוֹנִים נִתְגַּלָּה עֲווֹנָם וְנִתְגַּלֶּה קִיצָּם. הַשְּׁנִיִים נִתְגַּלָּה עֲווֹנָם וְלֹא נִתְגַּלָּה קִיצָּם. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֶלִיעֶזֶר. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים כְּשֵׁרִים מִן הָרִאשׁוֹנִים. אָמַר לָהֶן. עֵידֵיכֶם בֵּית הַבְּחִירָה יוֹכִיחַ. אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱבִירוּ אֶת הַתִּקְרָה. וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה. אֲבָל אָנוּ פְעַפָּעְנוּ אֶת הַכְּתָלִים. הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. אָמְרוּ. כָּל דּוֹר שֶׁאֵינוֹ נִבְנֶה בְיָמָיו מַעֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ הוּא הֶחֱרִיבוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy