ישעיהו כב:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי יומא, תענית ואבות דרבי נתן

שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּה אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלֹשָׁה הֵן חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם וגו׳. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן וגו׳. כֵּיצַד. הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם. הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת בְּלֹא תַעֲשֶׂה הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם וגו׳. הָעוֹבֵר עַל הַכְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה וְהַיִּיסּוּרִין מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וגו׳. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ בַּתְּשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא יּוֹם הַכִּיפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא הַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְיִיסּוּרִין שְׁלִישׁ וּמִיתָה מְמָרֶקֶת שְׁלִישׁ. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.

שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלשָׁה הֵם חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וגו׳. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. הָא כֵיצַד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד. אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִמְחוֹל לוֹ. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב מִיַּד. הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. הָעוֹבֵר עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְהַיִּיסּוּרִין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ לֹא בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְיּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא בַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְהַיִּיסוּרִין מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ. וְהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת בַּיִּיסוּרִין. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.

תניא אידך בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עושה כן עליו הכתוב אומר (ישעיהו כב, יג) והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות מה כתיב בתריה (ישעיהו כב, יד) ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון