פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃
תלמוד ירושלמי שביעית
רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין קְטַנֵּי גוֹיִם וְחַיְילוֹתָיו שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לֹא חַיִין וְלֹא נִידּוֹנִין וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ. מֵאֵימָתַי קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל חַיִין רִבִּי חִיָיא רוֹבָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי חַד אָמַר מִשֶּׁיִּוָולְדוּ. וְחַד אָמַר מִשֶּׁיְּדַבְּרוּ. מָאן דְּאָמַר מִשֶּׁיִּוָולְדוּ יָבוֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה. וּמָאן דְּאָמַר מִשֶּׁיְּדַבְּרוּ זֶרַע יַעַבְדֶּנּוּ יְסוּפָּר לַיי לַדּוֹר. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר מִשֶּׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת אָמַן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מַה טַעֲמָא פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. תַּמָּן אָמְרִי מִשֶׁיִּמּוֹלוּ נָשָׂאתִי אֵימֶיךָ אָפוּנָה. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין מִשֶּׁיִּוָּלְדוּ וּלְצִיּוֹן יֹאמַר אִישׁ אִישׁ יוּלָּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶיהָ עֶלְיוֹן. רִבִּי לָעְזָר אָמַר אֲפִילוּ נְפָלִים מַה טַעֲמָא וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב. וּנְצִירֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב.
סנהדרין
תנא משום ר"מ משעה שיאמר אמן שנא' (ישעיהו כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמוני' אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן
שבת
אריב"ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר (שופטים ה, ב) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מ"ט בפרוע פרעות משום דברכו ה' רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו כתיב הכא בפרוע פרעות וכתיב התם (שמות לב, כה) כי פרוע הוא אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג"ע שנאמר (ישעיהו כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן א"ר חנינא אל מלך נאמן