ישעיהו כו:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חגיגה ומנחות

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁתֵּי אוֹתִיוֹת נִבְרְאוּ שְׁתֵּי עוֹלָמוֹת. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. [אֶחָד בְּהֵ״א וְאֶחָד בְּיוּ״ד.] מַה טַעַם. כִּי בְּיָהּ יי צוּר עוֹלָמִים. וְאֵין אָנוּ יֹודְעִין אֵי זֶה נִבְרָא בְהֵ״א וְאִי זֶה מֵהֶם נִבְרָא בְיוּ״ד. אֶלָּא מִן מַה דִכְתִיב אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. בְּהֵ״א בְּרָאָם. הֲוִי הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְהֵ״א. וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְיוּ״ד. מָה הֵ״ה (חָסֵר) [פָּתוּחַ] מִלְּמַטָּן. רֶמֶז לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהֵן יוֹרְדִין לִשְׁאוֹל. מַה הֵ״א יֵשׁ לוֹ נְקוּדָה מִלְּמַעֶלָן. מִשָּׁעָה שֶׁהֵן יֹורְדִין הֵן עוֹלִין. מַה הֵ״א פָתוּחַ מִכָּל צַד. כָּךְ פּוֹתֵחַ פֶּתַח לְכָל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. מַה יוּ״ד כָּפוּף כָּךְ יִהְיוּ כָל בָּאֵי הָעוֹלָם כְּפוּפִין. וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָוִד כֵּן הִתְחִיל לְקַלֵּס בִּשְׁתֵּי אוֹתְיוֹת. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי.

חטרי להו לגגיה דחי"ת כלומר חי הוא ברומו של עולם ותלו ליה לכרעיה דה"י כדבעא מיניה רבי יהודה נשיאה מר' אמי מאי דכתיב (ישעיהו כו, ד) בטחו ביי' עדי עד כי ביה יי' צור עולמים אמר ליה כל התולה בטחונו בהקב"ה הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא