ישעיהו כז:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, מסכת דרך ארץ זוטא, ראש השנה ומכות

הלכה: דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ. יִתַּמּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְשָׁם יָמוּתוּ לְעָתִיד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֻיאוּן אֶל מְנוּחָתִי. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָיי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵימָה. פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵים. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כָּתוּב אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי. בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי חוֹזֵר אֲנִי בִי. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָיי וגו׳. חֲסִידָיי שֶׁעָשׂוּ עִמִּי חֶסֶד. כּוֹרְתֵי בְרִיתִי שֶׁנִּכְרְתוּ עַל יָדִי. עֲלֵי זָבַח שֶׁעִילּוּ אוֹתִי וְנִזְבְּחוּ עַל שְׁמִי. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. עַל הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הוּא אוֹמֵר וּפְדוּיֵי יְי יְשׁוּבוּן. רִבִּי אוֹמֵר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ יֵשׁ לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה טַעַם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאוֹּבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. אֵילּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְהַנִּידָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם זֶה דוֹר הַמִּדְבָּר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיי בְּהַר הַקּוֹדֶשׁ וּבִירוּשָׁלָיִם.

רבי שמעון בן יוחי אומר שבוע שבן דוד בא שנה ראשונה מתקיימת והמטרתי על עיר אחת וגו׳ (עמוס ד׳:ז׳). שניה חצי רעב משתלחין. שלישית רעב גדול ומתים בו אנשים ונשים וטף וחסידים ואנשי מעשה מתמעטים ותורה משתכחת מלומדיה. רביעית שובע ואינו שובע. חמישית שובע גדול אוכלים ושותים ושמחים . בששית קולות. בשביעית מלחמות. במוצאי שביעית בן דוד בא: רבן גמליאל אומר דור שבן דוד בא בית הועד יהיה לזנות. הגליל יחרב. ואנשי הגליל יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו. וחכמת סופרים תסרח. ויראי חטא ימאסו פני הדור כפני הכלב והאמת נעדרת וסר מרע משתולל: רבי נהוראי אומר דור שבן דוד בא. נערים ילבינו זקנים זקנים יעמדו לפני נערים. בת קמה באמה. כלה בחמותה. ואין הבן מתבייש מאמו: ר׳ נחמיה אומר דור שבן דוד בא עזות תרבה והיוקר יעוות. והגפן (לא) תתן פריה. והיין יהיה ביוקר. והמלכות תהפך למינות. ואין תוכחת

בניסן נגאלו כדאיתא בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם (ישעיהו כז, יג) ביום ההוא יתקע בשופר גדול