לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָד֣וֹשׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ וְ֠הָמַם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָת֛וֹ וּפָרָשָׁ֖יו לֹֽא־יְדֻקֶּֽנּוּ׃
תלמוד ירושלמי חלה
רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּר נַחְמָן שָׁמַע כּוּלְּהֹן מִן אָהֵן קְרָיָיא וְשָׂם חִיטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעוֹרָה נִסְמָן וְכֻוסֶּמֶת גְּבוּלָתוֹ. וְשָׂם חִיטָּה אֵילּוּ הַחִטִּים. שׂוֹרָה זוֹ שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שׂוֹרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּשׁוּרָה. שְׂעוֹרָה אֵילּוּ הַשְּׁעוֹרִים. נִסְמָן זֶה הַשִּׁיפוֹן. וְכֻוסֶּמֶת זֶה הַכּוּסְמִין. גְּבוּלָתוֹ לֶחֶם. עַד כָּאן גְּבוּלוֹ שֶׁלְלֶחֶם. וּלְמֵידִין מִן הַקַּבָּלָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן מִן מָה דִכְתִיב וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶינּוּ. כְּמִי שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה.