ישעיהו לב:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין

וְכִי מָה עָשָׂה מְנַשֶּׁה. כָּתוּב בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וגו׳ עַד כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. כִּי מֵת אַתָּה. בּעוֹלָם הַזֶּה. וְלֹא תִחְיֶה. לְעָתִיד לָבוֹא. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דְּלָא בְעִית מִיקְמָה לָךְ בְּנִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּא לָא בְעִית מִיקְמָה לָךְ בְּנִין. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִית דַּאֲנָא מֵקִים בַּר רְשִׁיעַ. בְּגִין כֵּן לָא בְעִית מִיקְמָה בְנִין. אֲמַר לֵיהּ. סַב בְּרַתִּי. דִּילְמָא מִינִּי וּמִינָּךְ הוּא מוּקִים בַּר נַשׁ טַב. אַף עַל גַּב לָא קָם אֶלָּא בַּר נַשׁ בִּישׁ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים. אֲמַר לֵיהּ. לָא לָךְ אֲנָא שְׁמַע. אֵינִי קוֹפֵץ אֶלָּא לְמַה שֶׁאָמַר לִי זְקֵינִי. שֶׁאָמַר לִי. אִם רָאִיתָ חַלוֹמוֹת קָשִׁים אוֹ חֶזְיוֹנוֹת קָשִׁים קְפוֹץ לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאַתְּ נִיצּוֹל. וְאֵילּוּ הֵן. לִתְפִילָּה וְלִצְדָקָה וְלִתְשׁוּבָה. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ זֶה תְפִילָּה. וִיבַקְשׁוּ פָנַי זוֹ צְדָקָה. כְּמַה דְתֵימַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ. וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים זוֹ תְשׁוּבָה. אִם עָשׂוּ כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן. וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. מִיָּד וַיַּסֵּב.