ישעיהו לג:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות וסנהדרין

הלכה: הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ כול׳. עַד כַּמָּה הַכָּרַת הָעוּבָּר. סוּמֲכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. עַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַיָיה לַדָּבָר זֵיכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אֲפִילוּ מְעוּבֶּרֶת רוּחַ. הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ. תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. אֲפִילוּ רוּבּוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְרוּבּוֹ שֶׁלָּאַחֲרוֹן וְהָאֶמְצָעִי שָׁלֵם. רִבִּי אַסִי אָמַר. תִּשְׁעִים יוֹם שְׁלֵימִין. שְׁמוּאֵל אָמַר הֵן עִיבּוּרֵיהֶן. אָתָא עוֹבְדָה קוֹמֵי רַבָּנִן דְּתַמָּן דְּלָא יָדְעִין אִם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וְשִׁבְעָה עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן. [אוֹ שִׁבְעָה עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן.] וַחֲמִשָּׁה שְׁלֵימִין בָּאֶמְצַע. וּבִיקְשׁוּ לִיגַּע בַּוְולָד מִשּׁוֹם סָפֵק מַמְזֵירוּת. אָמַר לוֹן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. בְּהָהֵין עוֹבְדָא אָתָא קוֹמֵי רַבָּה בַּר בָּא וְאַכְשְׁרוֹ. אַבָּא בַר וָוא פַּלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. אָמַר רַבָּא. שַׁנְיָיה הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְיָיה הִיא לֵידָתוֹ. הַכָּרַת הָעוּבָּר לַחֳדָשִׁים שְׁלֵימִין וְלֵידָתוֹ לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכַמָּה הִיא קִישּׁוּיָּהּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ אַרְבָּעִים חֲמִשִּׁים יוֹם. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דַּיָיהּ חָדְשָׁהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. אֵין קִישּׁוּי יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי וָוא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. דִּלֹכֵן נִיתְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי וָוא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִּׁים שְׁלֵימִין. דְּתַנִינָן דַּיָיהּ חוֹדְשָׁהּ.

ר' מנחם בר יוסף אומר אפילו בשעה שהקב"ה מחזיר נשמות לפגרים מתים נשמתן קשה להם בגיהנם שנאמר (ישעיהו לג, יא) תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם