ישעיהו לה:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא ויומא

זָהָב פַּרְוַיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אָדוֹם. דּוֹמֶה לְדָמוֹ שֶׁלְפָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. זָהָב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵירוֹת. כַֹּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְגֶפֶן שֶׁלְּזָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק. בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֶּית הַמִּקָדָּשׁ צָר כָּל מִינֵי אִילָנוֹת לְתוֹכוֹ. וּבַשָּׁעָה שֶׁהָיוּ אֵילּוּ שֶׁבַּחוּץ [עוֹשִׂין פֵּירוֹת] הָיוּ אֵילּוּ שֶׁבִּפְנִים עוֹשִׂין פֵּירוֹת. הָדָא הִיא דִכְתִיב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן וגו׳. אֵימָתַי יָבְשׁוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק חִינְנָא בַּר יִצְחָק. בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה צֶלֶם בַּהֵיכָל יָבְשׁוּ. דִּכְתִיב וּפֶרַח לְבָנוֹן אוּמְלָל.

ותו ליכא והאמר רב אושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירותיהן בזמנן וכשהרוח מנשבת בהן נושרין שנא' (תהלים עב, טז) ירעש כלבנון פריו וכשנכנסו נכרים להיכל יבש שנאמר (נחום א, ד) ופרח לבנון אומלל ועתיד הקב"ה להחזירן שנאמר (ישעיהו לה, ב) פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה

וכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יבשו שנאמר (נחום א, ד) ופרח לבנון אומלל ועתיד הקב"ה להחזירה לנו שנאמר (ישעיהו לה, ב) פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה