מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃
תלמוד ירושלמי שבת
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הוֹלְכִין אַחַר שְׁמִיעַת בַּת קוֹל. מַה טַעַם. וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ. רִבִּי לָעְזָר עָאַל לְפוֹנִיֵיהּ. אֲתַא אֶבְטָיוֹנָה דְּרוֹמָאֵי וַאֲקוֹמֵיהּ מֵאֲחֹרֵיהּ וִיתַב לֵיהּ. אֲמַר. הָכֵין כָּל עַמָּא לָא אַקִּים לְבַר נַשׁ אֶלָּא לִי. לֵית אֶיפְשַׁר דַּאֲנָא נְפִיק מִיכָּא עַד דְּנֵידַע מַה הֲוֵי בְסוֹפֵיהּ. וַהֲוָה תַמָּן חִיוִי. שָׂרִי נְפִיק וִיהַב לֵיהּ עַד דוּ תַמָּן אֲחַת דְּרִיבוֹי. וְקָרָא עָלוֹי וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וגו׳.
ברכות
רבי אלעזר על לבית הכסא אתא ההוא פרסאה דחקיה קם ר' אלעזר ונפק אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה קרי עליה רבי אלעזר (ישעיהו מג, ד) ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום: