כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֧ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
מָהוּ חוֹתָמוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי רְאוּבֵן. אֱמֶת. מָהוּ אֱמֶת. אָמַר רִבִּי בּוּן. שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. אָלֶ״ף רֵישֵׁיהּ דְּאַלְפָא בֵיטָא. מֵ׳ם בְּאֶמְצָעִיתָהּ. תָּי׳ו בְּסוֹפָהּ. לוֹמַר אֲנִי יי רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא קִיבַּלְתִּי מֵאַחֵר. וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים שֶׁאֵין לִי שׁוּתָף. וְאֶת אַחֲרוֹנִים אֲנִי הוּא. שֶׁאֵינִי עָתִיד לְמוֹסְרָהּ לְאַחֵר.