ישעיהו מו:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות

חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. מַהוּ אָהֵן דִּכְתִיב מִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו. אָמַר לָהֶן כַּיי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֲלֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לְאֶילּוּ דָּחִיתָה בְּקָנֶה לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִיב. אָמַר לָהֶן קָרוֹב בְּכָל מִינֵי קְרֵיבוֹת. דְּאָמַר רִבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עֲבוֹדָה זָרָה נִרְאֵית קְרוֹבָה וְאֵינָהּ אֶלָּא רְחוֹקָה. מַה טַעֲמָא יִשָּׂאוּהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלוּהוּ וְגוֹמֵר. סוּף דָּבָר אֱלוֹהוֹ עִמּוֹ בַבַּיִת וְהוּא צוֹעֵק עַד שֶׁיָּמוּת וְלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יוֹשִׁיעַ מִצָּרָתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאֶה רָחוֹק וְאֵין קָרוֹב מִמֶּנּוּ. דְּאָמַר לֵוִי מֵהָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלָךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּמֵרָקִיעַ לָרָקִיעַ מַהֲלָךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְעֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכֵן לְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. וְאָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא סְמוּקָה אַף טַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלָךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מִנְיָין י̇ש̇ר̇ה̇. רְאֵה כַּמָּה הוּא גָבוֹהַּ מֵעוֹלָמוֹ. וְאָדָם נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְעוֹמֵד אַחוֹרֵי הָעַמּוּד וּמִתְפַּלֵּל בִּלְחִישָׁה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין אֶת תְּפִילָּתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ. וְהֶאֱזִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִילָּתָהּ. וְכֵן כָּל בִּרְיוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר תְּפִילָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף. כְּאָדָם הַמֵּשִׂיחַ בְּאוֹזֶן חֲבֵירוֹ וְהוּא שׁוֹמֵעַ. וְכִי יֵשׁ לְךָ אֱלוֹהַּ קָרוֹב מִזֶּה. שֶׁהוּא קָרוֹב לְבִרְיוֹתָיו כְּפֶה לָאוֹזֶן.