ישעיהו נח:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, ביצה, עירובין ובבא מציעא

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אִתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר. בּוֹנִין וְאַחַר כָּךְ מַקְדִּישִׁין. וְחָרָנָה אָמַר. מַקְדִּישִׁין וְאַחַר כָּךְ בּוֹנִין. מָאן דָּמַר. בּוֹנִין וְאַחַר כָּךְ מַקְדִּישִׁין. אֵין רוֹאִין אֶת הַמְּחִיצוֹת כְּאִלּוּ הֵן עוֹלוֹת. בִּיקְּשׁוּ לְהוֹסִיף עַל הֵיכָל בַּמֶּה מוֹסִיפִין. בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וּמַקְדִּישִׁין בְּיוֹם טוֹב. אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים. וּמַקְדִּישִׁין בַּשַּׁבָּת. אֶלָּא בַלַּיְלָיה. וּמַקְדִּישִׁין בַּלַּיְלָיה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּון. בְּמִנְחַת מַאֲפֶה. נִיחָא בַעֲלִיָיתָן מִן הַגּוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ וְאַחַר כָּךְ קִידְּשׁוּ. בְּהַכְנָסָתָן לָאָרֶץ בַּמֶּה קִידְּשׁוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּון. בִּשְׁתֵּי תוֹדוֹת הָבָּאוֹת מִנּוֹב וְגִבְעוֹן.

בעא מניה רבא מרב נחמן שבת מהו שתקבע מוקצה למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו מי אמרינן כיון דכתיב (ישעיהו נח, יג) וקראת לשבת עונג קבעה ואפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו או דלמא בדבר שנגמרה מלאכתו קבעה בדבר שלא נגמרה מלאכתו לא קבעה

גמ׳ א"ר חנינא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום לא יכנס דכתיב (ישעיהו נח, יג) אם תשיב משבת רגלך רגלך כתיב