ישעיהו סג:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין ותלמוד ירושלמי סוטה

וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה ׀ הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קָדְשֽׁוֹ׃

תלמוד ירושלמי סנהדרין

נִיתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ. אִם שָׁמַעְתָּה דָבָר מִפִּי קְטַן יִשְׂרָאֵל וַהַנְיָיךְ. לֹא יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי קָטָן אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי גָּדוֹל. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי גָּדוֹל אֶלָּא כְשֹׁמְעוֹ מִפִּי חָכָם. וְלֹא כְשֹׁמְעוֹ מִפִּי חָכָם אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי נָבִיא. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי נָבִיא אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי רוֹעֶה. וְאֵין רוֹעֶה אֶלָּא מֹשֶׁה. כְּמַה דְתֵימַר וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רוֹעֶה צֹאנוֹ אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ. לֹא כְשֹׁמְעוֹ מִפִּי רוֹעֶה אֶלָּא כְשֹׁמְעוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה. נִיתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד. וְאֵין אֶחָד אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמַה דַתָּ מַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְי אֱלֹהֵינוּ יְי אֶחָד.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וגו׳. לְקָטָן שֶׁהוּא מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַסֵּפֶר וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה. מֹשֶׁה אָמַר עוֹזִּי וְהֵן אוֹמְרִים עוֹזִּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. לְגָדוֹל שֶׁהוּא מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו דָּבָר רִאשׁוֹן. מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אָשִׁירָה. מֹשֶׁה אָמַר עָזִּי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בַיָּם הָיָה מוּטָּל עוֹלֵל עַל בִּרְכָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה הִגְבִּיהַּ עוֹלֵל אֶת רֹאשׁוֹ מִבִּרְכָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ וְשׁוֹמֵט הַתִּינּוֹק אֶת פִּיו מִדַּדָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ. אַף הֵן פָּתְחוּ אֶת פִּיהֶן בְּשִׁירָה וּבְשֶׁבַח וְאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵיהוּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ עוֹבָּרִין מִמְּעֵי אִימּוֹתֵיהֶן הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה. שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִן הַיָּם רָאוּ פִיגְרֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים שֶׁהָיוּ מְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן בְּפֶרֶךְ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה. וְכוּלָּם פְּגָרִים מֵתִים מוּשְׁלָכִים עַל שְׂפַת הַיָּם. בִּיקְּשׁוּ לוֹמַר שִׁירָה וְשָׁרַת עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וַאֲפִילוּ קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר שִׁירָה כְמֹשֶׁה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּא הַמַּעֲלֵם מִיָּם. אֵת רוֹעֵה הַצֹֹּאן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֵת רוֹעֵה צֹאנוֹ. מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה כּוּלָּם רוֹעִים.
שאל רבBookmarkShareCopy