ישעיהו סה:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נזיר

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. קִרְיָיא מְסַיֵּיעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּה אָמַר יי כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וגו׳. תּוֹרָה קָרָאת לָאֶשְׁכּוֹל תִּירוֹשׁ. וּבְנֵי אָדָם קוֹרִין לַגְּרוֹגֶרֶת תִּירוֹשׁ. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֵינוֹ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַכִּכָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ נָזִיר. מִן הַכִּכָּר. לֹא אָמַר כְּלוּם. רִבִּי עוּקְבָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מִחְלְפָה שִיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. יָבִיא מִן הַחִיטִּים. וָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁהוֹצִיא מִנְחָה מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. אִית לֵיהּ הָכֵין וְאִית לֵיהּ הָכֵין. אִית לֵיהּ מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וְאִית לֵיהּ מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. אָמַר. אָמְרָה פָרָה זוֹ. כְּלוּם אָמְרָת. לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא. מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו.