תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על ישעיהו 65:5

תלמוד ירושלמי הוריות

אֵי זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה. אָמַר רִבִּי אָבִין. וְהִזַּרְתֶּ֥ם אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִטּוּמְאָתָם. רִבִּי יוֹנָתָן שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּירִבִּי יוֹסֵי בֶּן לַקוֹנִייָא. אַזְהָרָה לַמְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה מְנַיִין. וּבְעָא כֵיפָה מִזְרוֹק בַּתְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מִילָּא דְּמַייְנוּקְייָא אָֽמְרִין בִּכְּנִישְׁתָּא בְּכָל־יוּם אַתְּ שְׁאִיל לִי. וְאֶל־אִשָּׁה֭ בְּנִידַּת טוּמְאָתָהּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא צְרִיכָה לֵיהּ הָדָא. וְלֵית צוֹרְכָא דְלָא. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה חַייָב. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָֽמְרָה לוֹ. נִטְמֵאתִי. פֵּירַשׁ מִיָּד. מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא וְאַתְּ צְרִיכָא לָן. נֵצֵא לַחוּץ וְנִלְמַד. נָֽפְקִין וְשָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּתַנָּייָא תַנֵּי כְּהָדָא דְחִזְקִיָּה. וְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אוֹתָהּ. אֵין לִי אֶלָּא מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה חַייָב. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָֽמְרָה לוֹ. נִטְמֵאתִי. פִּירֵשׁ מִיָּד. מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר. וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙. וַאֲפִילוּ פִירְשָׂה עָלָיו נִדָּתָהּ. מַה יַעֲשֶׁה. רַב הוֹשַׁעְיָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. יִצֶן. לֹא הִיצֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו אַל תִּקְרַב. אַל תִּפְרוֹשׁ. קְרִיבָה פְּרִישָׂה. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אַבָּא. כְּהָדָא הָאוֹמְרִים קְרַ֣ב אֵלֶ֔יךָ אַל־תִּגַּע בִּ֖י כִּ֣י קְידַשְׁתִּיךָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. יְהֵא רוֹאֶה אֶת הַחֶרֶב כִּילּוּ מְחַתֶּכֶת בִּבְשָׂרוֹ. וְכָל־עַמָּא רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רַב חוּנָה. יִטּוֹחַ רָאשֵׁי עֶצְבְּעוֹתָיו בַּכּוֹתֶל וִיהֵא מֵיצָן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שבועות

אשכחן עשה לא תעשה מנלן אמר רב פפא אמר קרא לא תקרב לא תקרב נמי לא תפרוש הוא דכתיב (ישעיהו סה, ה) האומרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא